עכשיו לנשום – השיר

יום אחד, מעט לפני שמלאו לי ארבעים, הרגשתי את התחושה הנעימה המתפשטת בתוכי, כששיר מתדפק לו ורוצה לצאת החוצה. במקרה שכזה, כל שנותר לי הוא לקחת כמה דפים ועט, ללכת למקום שיש בו עצים ושמיים, להקשיב ולא להפריע. אם אני מצליחה לפנות לו מקום – הוא בד"כ נכתב באופן חלק וכמעט ללא תיקונים…

כך נכתב לו השיר "עכשיו לנשום".

בשיר אני מבקשת להיפרד לשלום מכל תחושה קשה, שאותה אני אולי עוד סוחבת מהעבר, לוותר על הפחדים מהעתיד לבוא – וללמוד להתמסר לרגע הזה. להודות עליו. לנשום…

את השיר הלחינה ומבצעת באופן מרטיט חני דינור – יוצרת, זמרת וחברה. השיר שודר ברדיו ברדיו וניתן לשמוע ולראותו גם ביוטיוב (ראו קישור מטה).
לשמחתי, נעשה בו גם שימוש נרחב בסדנאות שונות ברחבי הארץ.


עכשיו לנשום / מילים: צביה אהרוני, לחן: חני דינור

אולי היה ולא ראיתי, אולי זה סוד שלא גיליתי,

אולי בגלל שכך קרה, אולי מתוך הסערה.

אולי כי שם אני נולדתי, אולי בגלל שכך גדלתי,

אולי זה היא, אולי זה הוא,

אולי מאז היום ההוא…

מה הסיבה, מה הגורם, שזה רועד, שזה צורם,

ומי יאמר, יאמר לי כבר, איך האתמול הפך מחר?

עכשיו לקחת לי אויר, להתכוון ולבקש,

עכשיו הזמן שלי לבחור ולברך על מה שיש.

עכשיו לפקוח העיניים, לקחת נשימה,

עמוק מתוך אין סוף שמיים, עמוק מבטן אדמה,

עכשיו לנשום…

ומה יהיה ואיך יהיה, ומה יהיה אם לא יהיה,

ואם ארצה ולא ייצא עד שאגיע לקצה…

ואם אחמיץ או אוותר, לא יישאר דבר יותר,

והבדידות, והבריאות,

ומה אספיק עד שאמות…

מה השיעור, מה הייעוד, האם ביחד או לחוד,

ומי יאמר, יאמר לי כבר, מהו השביל שבו אבחר?

עכשיו לקחת לי אויר, להתכוון ולבקש,

עכשיו הזמן שלי לבחור ולברך על מה שיש.

עכשיו לפקוח העיניים, לקחת נשימה,

עמוק מתוך אין סוף שמיים, עמוק מבטן אדמה,

עכשיו לנשום…